גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

ברק–גביזון: תשישות (העליון)

18/11/2005
   

אהרן ברק יצא בגלוי נגד מועמדות רות גביזון לעליון: "התפישה שלה איננה ראויה לבית המשפט העליון". מה התפישה? גביזון מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי של ברק. לדעתה, חברה הממליכה על עצמה רק את המשפט סופה שתתנוון אינטלקטואלית ורגשית. לא כל הערכים חייבים להיקבע בבית המשפט. האתיקה של דן חלוץ כמפקד חיל האוויר? לא בבג"ץ. קו העוני? לא בג"ץ יקבע אותו אלא החברה הישראלית, באמצעות הפוליטיקה, התרבות, האקדמיה, החיים, הרחוב. ולפי גביזון, אם העליון מתערב ללא היסוס בערכים עצמם (דת, אתיקה, מוסר) — אזי על הרכבו (השופטים) להיות ייצוגי יותר. כי ערכיים = ייצוג. איך ייצוגי? לייצג את סך כל החברה הישראלית ולא להיות עשוי מאותו מין, מאותו אקצנט תרבותי ומשפטני. ייצוגי? יותר עממי, יותר עדות, יותר דתות, יותר מיעוטים, יותר מגמות וכו'. אבל אהרן ברק מבין את התביעה לייצוגיות כראשיתה של פוליטיזציה מסוכנת של העליון. כי ייצוגי הוא בהכרח פוליטי. ובהקשר זה, ייצוגי הינו אף פופוליזם, לדעתו. ומדוע ברק יצא כך ועכשיו בגלוי נגד גביזון? מדוע לא המשיך לפעול נגד מינויה לעליון באמצעות מקורבים? מדוע חשף לציבור את הקרביים של העליון? אולי כבר מתוך תשישות. אולי כי הקרב הזה כבר נמרט כמעט עד סופו, ולא הוכרע, ולפנינו שגיאה טקטית של ברק, הנמצא כשנה לפני סיום כהונתו, מותש והולך. אגב, ההתנגדות לגביזון מעכבת מינוי שלושה שופטים חדשים לעליון. עיכוב שהוא גם עינוי דין לציבור המתדיינים. עיכוב המציג את העליון כעוד מקום ישראלי שאינו מסוגל להתגבר על שיקולים אישיים, על בלאי טבעי, על כוחנות ועל קשיי ירושה. 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד