גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

אתרוג

20/09/2002
   

סוכות. מדוע מוטב שתקנה לעצמך אתרוג משלך, ואל תסמוך על אתרוג שציבור המתפללים, ואתה ביניהם, קנו להם יחד? כי "שמא אין הכל בקיאין להקנות". כלומר, יש חשש שלא כל אחד ואחד מציבור המתפללים מבין שהוא מקנה את חלקו באתרוג במתנה גמורה לזולתו, בשעה שזה מברך עליו. וראה בעניין זה גם את ספר מהרי"ל (מנהיגים), הוא הרב יעקב מולין (1427-1360, מגנצא). ועיקרו של דבר: תודעת הבעלות הפרטית מקננת בנו, ואין אנחנו מסוגלים להיפטר ממנה כליל. הנה, קיבלנו על עצמנו לקנות במשותף אתרוג, בשביל שכל אחד מאיתנו בתורו יברך עליו כאילו האתרוג כולו שלו – ובכל זאת, אחדים מאיתנו עדיין אינם מסוגלים להתנתק מתחושת הבעלות שלהם, ולא מקנים את האתרוג לזולתם באופן מלא. מדוע? כי התרבות הזריקה לנו את שאיפת הבעלות, עד כדי כך שאפילו ב'מקרה האתרוג' אין היא מתאיידת כליל. אבל, אם אין ביכולתך לקנות אתרוג משלך, או אם אין בנמצא אתרוג לקנייה פרטית, אלא רק אתרוג אחד שהציבור קנה יחד – יצאת כדי מצווה באתרוג הזה.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד