גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

הרב

4/11/2005
   

עד שיהודים מתלוננים על הגבאים ועל הרבנים שלהם, וכן על החזנים, ומבקשים להדיח אותם - מתברר כי לא מעט רבנים מבקשים אחרי החגים לפרוש, כי הציבור אינו אמוני דיו עבורם, כי התפילות בידוריות מדי ועוד סיבות שעיקרן קלות דעת בענייני תפילה ובית כנסת. ובאחדים מהם הקהל ממש עלב בתקופת החגים. והנה ההלכה אינה מתירה לרב לפרוש מבית הכנסת שלו, לפחות לא לפרוש בקלות ובוודאי שלא לפרוש מיד. קודם כל הרב ירמוז לראשי הקהל שדעתו אינו נוחה מהנעשה בבית הכנסת, ומיד אף יציע תיקונים מתאימים, ובלבד שהציבור יכול לעמוד בתיקונים. ויקצוב להם די זמן לתיקונים אלה. הרבנות אינה רק פרנסה ואינה רק כבוד, ואינה רק שררה, אלא היא אף מטרה, משימה ושליחות, והרב אינו רשאי לפרוש עם הקשיים הראשונים. וראה בעניין זה גם את ספר "חשוקי חמד" מאת הרב יצחק זילברשטיין, שראה אור לאחרונה. 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד