גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

יוסי בנאי ו"סגי נהור" (שפה)

19/05/2006
   

בסיפור "זוהרה" של יצחק נבון יש לפחות פעמיים "סגי נהור", ויוסי בנאי כל כך נהנה להטעים אותן, ואז, מתישהו לפני שנים, בפגישה מקרית במסעדת רחמו הירושלמית, יוסי בנאי שאל: "מה עושה את 'סגי נהור' לכל כך סודי, מופלא, מעבר לכך שזה בעדינות 'עיוור'?", ובאמת לא כל הנוכחים אז ברחמו חשו שזה מופלא או סודי מביטוי ארמי אחר, אבל מהנועם ומהחיבה הסכימו איתו. ו"סגי" זה רק "די" או "מספיק" בארמית, ו"נהור" הוא רק "אור" בארמית. ו"סגי נהור" הוא "רב אור" או "גדול אור". וכיוון ש"עיוור" חלילה מילה בוטה או פוגענית, אומרים "סגי נהור" בשביל למתן, להרחיק מעט. בשביל לדבר בשפה נקייה. ויש גם לשון "סגי נהור" שהיא לשון אירונית, לשון משמעות הפוכה: אומרים על פלוני שהוא עשיר גדול ומתכוונים שהוא עני גדול. אבל יוסי בנאי היה אז בשלו: "אה, ב'סגי נהור' יש בכל זאת משהו סודי ומופלא". והשבוע שמעתי פעמיים את "זוהרה" של נבון, מוקלט מפי יוסי בנאי, והסכמתי שבכל זאת יש, אה, ב"סגי נהור" משהו סודי ומופלא. ובנאי הוסיף ואמר: "לפעמים בלשון רגילה קשה לי לדייק, אה, המילים בורחות, כאילו, אבל לעומת זאת בלשון סגי נהור אני מדייק ועוד איך". 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד