גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

תקנון החולה

28/12/2007
   

עוד מ"תקנון החולה" (המשך משבוע שעבר), שעיקרו: על החולה להבין שעם מחלתו לא נשתנו סדרי בראשית, שטבעו שלו לא השתנה כליל ושזכויותיו לא התעצמו עד אין גבול. אין דעת ההלכה נוחה מחולה צדקן, בהול, שתלטן, אנוכי. ולכן חלילה לחולה לשבת משחרית עד הצהרים (מנחה) בטלית ובתפילין כאילו הוא צדיק יסוד עולם שעל הקב"ה לרפאו מיד. אל לחולה לדרוש מבני משפחתו שיחמירו מעכשיו בהכשר (מהכשר רגיל למהדרין). וכן שלא יגזים עכשיו בצדקה. כי אם לא יירפא מיד, חלילה ימאס בעצם הצדקה. החולה יחליף בגדיו כל יום, ירחץ ויתקין שערו וזקנו ולא יחריד את הבריות כשד. אל לחולה להתנחל בחדר המרכזי של המשפחה. אל לחולה להניח לעין כל את תרופותיו, את תחבושותיו, את בקבוקיו ואת גלולותיו. מוטב שלא ישנה פתאום את הרגלי הבית, כגון שימאס ברדיו ובטלוויזיה וישבית אותם גם למשפחתו. שלא יבהיל את משפחתו בסיפורי אימים בלתי ידועים מעברו. שלא יתחיל להטיף מוסר. שהחולה לא יתחיל ללחוש כאילו הוא אוזל. שלא ישתוק פתאום. ולא יעודד ביקורים בשעות מאוחרות כאילו הוא מלך ובני ביתו משרתיו. שלא יכריז מדי בוקר שני על מותו ממחלתו באותו יום. חלילה לו מלהנחות את בת זוגו כיצד תחיה כאישה לאחר מותו. והעיקר שהחולה מעט יצמצם עצמו, יחוס על משפחתו הנאמנה לו, יבטח ברופאיו, ויאמין בהשם כפי שהאמין בבריאותו. 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד